כבר יצא לי לשמוע לא מעט פעמים ,באופן ישיר או עקיף, שאני עובדת בעבודה הכי כיפית שיש.
"מה יותר טוב מאשר לעבוד באהבה שלך?"
אז זהו. שזה לא מדיוק...
נכון. תפסתם אותי!
אני אוהבת לצייר. תמיד אהבתי.
אני אוהבת לצייר בעיקר לעצמי.
אני מחוברת לסגנון שלי, לצבעים העזים ולתוכן ההומוריסטי.
הכי אני אוהבת, לצחוק על עצמי, דרך האיורים שלי. זה כלי נהדר עבורי להתמודדות עם כל תסכול ומשבר שמביא איתו היומיום.
הבעיה היא, שאף אחד לא משלם לי בשביל שאני אצייר את הדברים שאני אוהבת (לפחות לא עד שאני אוציא חוברת קומיקס משלי...).
אמנם, כמעט בכל פרויקט אני מוצאת את היופי והעניין ויודעת להכין יופי של לימונדה כמעט מכל סוגי הלימונים שמביאים לי.
ועם זאת, לא פעם אני מוצאת את עצמי די מתוסכלת כאשר אני עושה את מה שאני כל כך אוהבת לעשות.
הקושי הגדול ביותר שלי הוא שהלקוח תמיד צודק.
תמיד! גם כשהוא טועה לחלוטין! ("איך גרסה A עדיפה על גרסה B?!?!")
רוב הפרויקטים שאני לוקחת על עצמי הם עבור אנשים חולמים שפונים אלי על מנת שאני אגשים להם את החלום ש-ל-ה-ם ולא את שלי!
יש מקרים בהם החזון שלי מתמזג עם החלום של הלקוח.
ואז.. רק אז...
זה מרגיש כאילו יש לי את העבודה הכי כיפית בעולם!
